איך אני עובד עם AI
אני משתמש ב-AI כל יום. הוא מאיץ את העבודה ומאפשר לעשות דברים שאחרת לא היו נכנסים לפרויקט. אבל הוא לא משנה מי אחראי, והוא לא משנה מי מקבל את ההחלטות.
בקצרה
שלושה כללים עובדים יחד. האחריות נשארת אצל מי שקיבל את ההחלטה: AI לא חותם על כלום. את הארכיטקטורה מחליט הארכיטקט: AI כותב מהר יותר, אבל מה בונים ואיך החלקים מתחברים מחליט אדם. כל תוצאה של AI נבדקת: שום דבר שהוא מייצר לא ממשיך הלאה בלי בדיקה של אדם. בפרויקטים של לקוחות סוכן ה-AI לא מקבל גישה לקוד, למסדי נתונים, למחרוזות חיבור, למפתחות ולסיסמאות, ושום דבר לא נכנס לקוד בלי שאדם יודע עליו.
שלושה כללים
1. האחריות נשארת אצל מי שהחליט
כשמשהו נופל בייצור, השאלה היא מי קיבל את ההחלטה. התשובה היא אף פעם לא המודל. אם הכנסתי פתרון לפרויקט, זה הפתרון שלי, לא משנה מי כתב את הטיוטה.
2. את הארכיטקטורה מחליט הארכיטקט
AI יכול לכתוב פונקציה בשניות. מה שהוא לא יכול לעשות הוא להכיר את העסק, את המגבלות שלא כתובות בשום מקום ואת המחיר של החלטה שגויה בעוד שלוש שנים. מה בונים, ממה ואיך החלקים מתחברים, נשאר בידי אדם.
3. כל תוצאה נבדקת
הצעה של AI אני מתייחס אליה כמו לקוד של חבר צוות חדש: שימושית, לעיתים קרובות נכונה, ואף פעם לא נכנסת בלי שקראו אותה. הבדיקה היא לא טקס, בה נמצא רוב הערך של העבודה שלי.
מה AI עושה בעבודה שלי
- הצעות קוד. AI מציע פתרון למשימה שאדם הגדיר. אדם בודק אותו ומכניס אותו בעצמו לפרויקט.
- קריאה של קוד של אחרים וקוד ישן. הוא קורא מערכת במהירות ומציע תיאור, שאחר כך נבדק מול נתונים אמיתיים ועם האנשים שעובדים עם המערכת.
- טיוטות של אפיון ותיעוד. גרסה ראשונה של הטקסט, שאדם עורך ומאשר.
- דעה שנייה. חיפוש טעויות ונקודות חולשה בפתרון גמור, והשוואה בין חלופות.
- דוח QA אחרי קוד שכתב אדם. מעבר נפרד שמחפש את מה שהכותב פספס. הוא מוסיף לסקירה, לא מחליף אותה.
- הצעה ראשונה ל-UX ול-UI. נקודת פתיחה לגרסה הראשונה של הממשק, שממנה אדם ממשיך לעצב.
מה אני אף פעם לא מעביר ל-AI
- החלטות ארכיטקטורה. מה בונים, ממה ואיך חלקי המערכת מתחברים.
- העלאה לסביבת הייצור. שום דבר לא עולה לאוויר בלי החלטה ובדיקה של אדם.
- נתוני לקוחות. הנתונים של הלקוחות שלי ושל המשתמשים שלהם לא מועברים ל-AI.
- התחייבויות ללקוח. הערכות, לוחות זמנים ומסקנות של סקירה מנוסחים ונחתמים בידי אדם.
גישה
בפרויקטים של לקוחות סוכן ה-AI לא מקבל גישה לקוד, למסדי נתונים, למחרוזות חיבור, למפתחות ולסיסמאות. שום דבר לא נכנס לקוד בלי שאדם יודע עליו.
זה לא עניין של חוסר אמון בכלי מסוים. זה אותו עיקרון של הרשאות מינימליות כמו בכל מערכת: כדי להציע פתרון, הסוכן לא צריך את הגישה הזו, ולכן הוא לא מקבל אותה.
שאלות נפוצות
אתם משתמשים ב-AI בפרויקטים של לקוחות?
כן, כל יום: להצעות קוד, לקריאה של קוד קיים, לטיוטות של אפיון ותיעוד, לדעה שנייה, למעבר QA אחרי קוד של אדם ולהצעה ראשונה ל-UX ול-UI. אדם בודק כל תוצאה.
האם AI מקבל גישה לקוד או לנתונים שלי?
לא. בפרויקטים של לקוחות סוכן ה-AI לא מקבל גישה לקוד, למסדי נתונים, למחרוזות חיבור, למפתחות ולסיסמאות, ונתוני לקוחות לא מועברים ל-AI.
מי אחראי לקוד ש-AI עזר לכתוב?
האדם שהחליט להכניס אותו לפרויקט. AI לא חותם על כלום, והאחריות נשארת אצל מי שקיבל את ההחלטה.
מה אתם אף פעם לא מעבירים ל-AI?
החלטות ארכיטקטורה, העלאה לסביבת הייצור, נתוני לקוחות והתחייבויות ללקוח כמו הערכות, לוחות זמנים ומסקנות של סקירה.